ניתוח המאמר 'הפוליטיקאים והאינטרנט – סיפור אהבה-שנאה

ניתוח המאמר 'הפוליטיקאים והאינטרנט – סיפור אהבה-שנאה
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10910&author=1758

Authorship  -  מחבר/ת	מי חיבר את המסר? חוקרת התקשורת ורד אלישר מלכה.
Purpose   -  מטרה	מדוע נכתב? מי קהל היעד (ואיך אנו יודעים את זה?) מטרת המאמר להדגיש התגבשות והתחזקות תופעת השפעת האינטרנט על התרבות הפוליטית. קהל היעד הוא הקהילה האקדמית בתחום מדעי החברה בכלל והתקשורת בפרט, מורים ותלמידים. אנו יודעים זאת על פי סגנון הכתיבה והשימוש בעקרונות הכתיבה האקדמית הכוללים ציטוטים רלוונטיים ממקורות אחרים וזאת על מנת לחזק את הטיעונים הנידונים העומדים בקנה אחד עם "השכל הישר". אמצעי זיהוי נוסף הוא השימוש בשפה הייחודית לתחום המחקר בתקשורת תוך שימוש במושגים שאינם ברורים לאדם הממוצע אלא לקהילה אקדמית ספציפית.
Economics  -  כלכלה	מי שילם על זה? המאמר נכתב כנראה במסגרת מחקר תקשורת בנושא האינטרנט והשפעתו על התרבות הפוליטית הנוכחית. המאמר פורסם באתר מטח – חברה פרטית הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל. תכני הלימוד המפורסמים במטח משמשים להוראה של מקצועות שונים באישור משרד החינוך. על פעילות מטח בקישור הבא. תכנית הלימודים של מטח כפופה לאישורו של משרד החינוך על כל המשתמע מכך.
Impact  -  השפעה	מי יכול להרוויח מהמסר? מי עלול להינזק? מדוע המסר הזה משפיע עלי? המסר העיקרי מתמצה בכותרת המשנה: "נוכחותה המתעצמת של רשת האינטרנט היא אחת התופעות הבולטות ביותר בעולם המערבי בעשור האחרון... מאמר זה מתמקד בתרומתו של האינטרנט לעיצובה מחדש של תרבות פוליטית עדכנית. יש מקום לאופטימיות זהירה ביחס לעתיד הדמוקרטיה המערבית. בהשפעת תפקוד האינטרנט בזירה הפוליטית-תקשורתית מתרבים הסימנים להעצמת כוחו ומעמדו של האזרח-הבוחר. מתרבות הנגיסות הקטנות בעוצמתם של נציגי האליטות הפוליטיות." מציטוט זה ומהמאמר בכללותו עולה שמי שעלולה להינזק מהמסר היא האליטה הפוליטית כשהמרוויח האמתי הוא הציבור. מאמר זה טוען לשינוי ביחסי הכוח הקיימים כיום בחברה. כוח, שבעיני הכותבת, ראוי לנגוס בו ולהעבירו לציבור. מסר זה משפיע עלי (עלינו – ענת ועופר) בעיקר בגלל שהוא מאפשר לנו לראות נקודות אור בתהליך הפוליטי כיום שלא רק שנתפס בעינינו כמרפה את ידי המעוניינים בשינוי החברתי/פוליטי, אלא גם את ידי בני הנוער איתם אנו נפגשים ומהם אנו מבינים עד כמה גדול השבר ואי האמון בין הפוליטיקה לאזרחים. אי לכך, הוכחות משמעותיות לשינוי אמתי מעוררות בנו תקווה לחברה אזרחית טובה יותר. לטענת אלשיר מלכה: "המדיום החדש מצוי בתהליך עקבי של הרחבת מעגל המשתמשים בו...". המאמר אם כן מעניק תקווה לאלו המעוניינים בהשתנותה של התרבות הפוליטית הנוכחית. נשמת אפו של מקצוע זה, כפי שאנו תופשים אותו, הוא בהעצמתם של תלמידינו הרואים את אזלת ידו של הציבור להשפיע על מהלכים פוליטיים. הלך רוח זה משרה אווירת נכאים ציבורית. לכל זה חשוף ציבור התלמידים – מאמר אופטימי זה עשוי ללמד על תהליכים מעודדים המתרחשים בספירה הפוליטית ולכן ראוי להצגה בפני מתבגרים שמרביתם פסימיים לגבי יכולתם לשנות את המציאות החברתית.
Content  -  תוכן	אילו רעיונות, ערכים, מידע או נקודות מבט באים לידי ביטוי גלוי במסר? מה סמוי? מה לא כלול במסר וחשוב היה שייכלל? כתיבתה של אלישר-מלכה מגלה אהדה רבה להרחבת השיח הציבורי שמאפשרת רשת האינטרנט. השיח הציבורי הוא אחד האלמנטים המרכזיים בתפיסת העולם הדמוקרטית-ליברלית השמה דגש על שוויון פוליטי בין השחקנים בחברה אך מעט מאד נאמר בהקשר של השוויון הכלכלי. בנוסף, מאמר זה מתייחס אך ורק לתהליכים שעוברים על העולם המערבי. אי-נוכחותו של השיח הפוליטי במדינות שאינן מערביות מדגיש את היותו של המאמר אירופי/אמריקאי-צנטרי. משמע, מעמיד את התרבות המערבית כסביבה היחידה שבה מתרחשים תהליכים הנוגסים בעוצמתם של האליטות. אמנם התהליכים נמצאים במדינות שונות בדרגות שונות של התפתחות בשל אילוצים שונים, אך הוא קיים גם במדינות הלא-מערביות. לראייה, 'אביב העמים' הערבי שהחל השנה בתוניסיה המשיך במצרים ובמדינות ערביות נוספות. לשינוי זה, כך אנו משערים, היו ניצנים גם בזמן כתיבת המאמר הזה. חשוב אם כן היה להתייחס גם להשפעת האינטרנט על הפוליטיקה בכלל, גם במדינות הללו – הדרה כזאת אינה משרתת את תפישת העולם שעומדת מאחורי כתיבתה – תהליכי השינוי מתרחשים לבטח גם מחוץ לאלומת הפנס ויש להעניק להם את הבמה הראויה.
Techniques -  טכניקות	אילו טכניקות ננקטו? מדוע נקטו בהן? באילו דרכים מנסים לשכנע? רגשות, ציטוטים מגמתיים, עובדה/דעה, יצירת קונסנסוס מדומה, הגזמה, הפחדה הכתיבה הינה אקדמית ולכן דרכי השכנוע במאמר מבוססים על ציטוטים ממקורות אחרים ופנייה אל "השכל הישר". כאמור, גיבוי ההנחות באמצעות מקורות אקדמיים מניחה שהציבור אליו פונה המאמר תופש את המקורות הללו כנכונים ומהימנים. כמו כן, השימוש בתיאוריות הקשורות לדטרמינזם הטכנולוגי הינה בחירה באמצעי ניתוח הקובע עליונות הטכנולוגיה וביכולתה להביא לשינויים חברתיים. המאמר גם שופע אופטימיות המנסה לשכנע את הקורא בכיוון החיובי אליו צועדת הפוליטיקה המערבית בזכות האינטרנט. כלומר, מהדברים עולה ששינוי זה נתפש כחיובי עבור הציבור והחברה האזרחית אך אין הסבר מעמיק לגבי ההיבטים החיוביים של מהלך כזה ואין ביסוס לתפישה שמהלך כזה יטיב עם הציבור.
Interpretations -  פרשנויות	כיצד אנשים שונים יכולים לפרש באופן שונה את המסר? מה אני לומד/ת על עצמי מהתגובה שלי או מהפרשנות שלי? תפישת העולם שלנו (ענת ועופר) גורסת שהרחבה של השתתפות הציבור במשחק הפוליטי הינה תהליך חשוב מאין כמותו בהפיכתה של החברה האזרחית למעורבת בתהליך קבלת ההחלטות. אין ספק שזו נטיית לב המונעת על ידי תפישה אידיאולוגית מגובשת. עם זאת, כאלה השייכים לאליטה הפוליטית עשויים להתייחס למאמר באופן אחר ולנצלו בצורה צינית לקידום ענייניהם. גם מי שתפישתו שמרנית ומאמין ביכולתם של המוסדות הפוליטיים לקדם את החברה בצורה מיטבית עשויים לראות במאמר זה כחותר תחת הסדר הישן והטוב ובתהליך המוצג בו כמסוכן.
Context   -  הקשר	מתי זה נכתב? מה היה הטריגר לכתיבה? איפה זה התפרסם? המאמר נכתב ב 2004 (ד"א, שנת הקמתו של פייסבוק שהביא את ההשפעה של הרשתות החברתיות באינטרנט על הפוליטיקה למחוזות חדשים) כשהטריגר לכתיבה הוא השינויים שחלים בעולם הפוליטי בשל כניסתו של האינטרנט כשחקן חדש לזירה. הכותבת מעלה אנקדוטה שייתכן והיוותה את הטריגר לכתיבת המאמר: בשל טעות קטנה במסירת כתובת האתר של הנשיא צופים הופנו לאתר ביקורתי השם ללעג את הנשיא ואנשיו. אמנם הכותבת טוענת לאופי האנקדוטלי של הסיפור אך הוא מייצג את השינוי הגדול שעליו מצביעה אלשיר מלכה. מאמר זה התפרסם באתר מטח ונלמד בשיעורי תקשורת.
Response   -  תגובות	כיצד כדאי שאגיב למסר? את התובנות שנכתבו בסעיפים הקודמים מן הראוי לציין בתגובה למאמר זה. עם זאת, המאמר ראוי להילמד במסגרות לימוד שונות תוך שילוב התובנות הנ"ל. עם זאת, כדאי גם לערער על המסר ולאתגר אותו תוך ציון של כיווני חקירה ראויים אחרים, כמו חקירה של המתרחש במחוזות אחרים בעולם הרחוקים.

ראש פתוח לקריאה ביקורתית

ראש פתוח לקריאה ביקורתית

http://www.sharedlife.cet.ac.il/CommonLms/Dashboard/Activity/ShowActivity.aspx?gTaskID=7aec036f-90f1-4ee8-9d40-5b79cf41eeeb&lang=1#TabIndex=1

טענת הכותב/ת מופיעה בסיומו של המאמר בו הוא/היא מחדד/ת את העובדה שבמדינה דמוקרטית ישנה "חירות מחשבה" שזו זכות שאין להסס לעשות בה שימוש גם כשקוראים מאמר בעיתון, אך על מנת לקרוא קריאה מאתגרת יש להצטייד בארגז כלים ביקורתי המבוסס על צבר שאלות שתשובות עליהן יסייעו לטיפוח חשיבה ביקורתית ולחשיפת האג'נדה של הכותב וגם זו של העיתון. 

המאמר מציע מגוון שאלות שעל הקורא הביקורתי לשאול עצמו כשהוא נתקל בטקסט תקשורתי. בנוסף לשאלות, מציע המאמר להשוות בין מקורות מידע שונים וזאת על מנת לקבל פרספקטיבה רחבה יותר בנושא הנידון.

המאמר דן בשני מישורים – מצד אחד הוא מבקש שנשאל שאלות לגבי אופיו של העיתון, מי בעליו ותצורתו הכללית כגון השטח שהוא מקדיש לתצלומים או לפרסום. כמו כן, המאמר מבקש לצייד אותנו בכלים לניתוח מאמר. ראשית, יש להבין מה העיתון מייצג, את מי הוא מייצג, לאיזה פלח אוכלוסייה הוא פונה, מה ידוע לנו על המו"ל ועל גישתו הפוליטית ואף הכלכלית.

עם זאת, ברצוננו לציין כמה קשיים שמציבות לנו צבר השאלות המופיעות במאמר. ראשית, השאלות מפוזרות על פני תחומים שונים ואינן מציעות לקורא מתודה יעילה למחקר. שנית, המאמר אינו מציע הבנה מעמיקה של מטרת חלק ניכר מהשאלות. לדוגמה, השאלות: "איזה שטח מוקצה לפרסומת? מה היחס בין הפרסומת לחלק המערכתי - ידיעות, כתבות, מאמרים, תמונות?" אמנם חשובות, אך לא ברור מה ניתן יהיה לומר על הממצאים.    

לפיכך הרי ההמלצות שלנו - היום אנו יכולים להיחשף בקלות למקורות שונים המתייחסים לאירוע מסוים. אפשר להסתפק בעיתונות הישראלית אך על מנת להרחיב את הידע ולאמץ הסתכלות אחרת לחלוטין אנו מוסיפים וממליצים לקרוא גם מקורות שאינם בעברית ושאינם ממוסדים. בנוסף לכל השאלות שהעיתון מעלה כדאי גם לאמץ דרך חקירה נוספת כגון הפער בין הכותרות וכותרות המשנה לתוכן הכתבה תוך הסבר לאופיים של הממצאים בדרך חקירה כזאת; הרי ידוע שמרביתנו לא קוראים את פנים הכתבות ומסתפקים ברפרוף על פני הכותרות. בדיקה מעמיקה וביקורתית של תוכן הכתבות ייתכן ותעלה תמונת מציאות אחרת שנכתבה על ידי הכתב אך בזמן העריכה צומצמו הדברים לכדי מספר מילים מועט שאינן מגלות לקורא את מלוא הסיפור. בנוסף, רצוי לחדד ולבחון באילו עמודים מופיעות כתבות בנושאים ספציפיים. לדוגמה, כיצד מסוקר נושא החינוך? על אילו אלמנטים של נושא החינוך שם העיתון דגש? באילו עמודים מופיעות הכתבות בנושא? את השאלות הללו אנו ממליצים ליישם באמצעות ניתוח השוואתי של כמה עיתונים במקביל.

אנו בהחלט מסכימים עם הכותב/ת ועם ההסתייגות הראשונית שלו: אין הופכים לקורא ביקורתי ומבקר עיתון בן-יום. לכך דרוש ידע רב בתחום הסיקור. אך לדעתנו, מאחר ובתלמידים עסקינן הרי שיש לאמץ את ההמלצות של הכותב/ת אך לעשות שימוש במתודה באמצעות השוואה בין שני עיתונים (לפחות) בכמה שלבים: ראשית, לימוד מעמיק של "מאחורי הקלעים" שלהם (מבנה הבעלות, הנטייה הפוליטית של המו"ל ושל הכותבים, בעלות על חברות נוספות של הקבוצה ועוד). בשלב השני יש להתמקד בנושא המעניין את התלמידים ולחקור גם אותו. בשלב השלישי יש לעקוב אחר הנושא בשני העיתונים תוך התרכזות במספר פרמטרים שאותם אימצנו מהמדריך 'לקרוא בין השורות – מדריך ישראלי-פלסטיני לקריאה ביקורתית של התקשורת' (אירם, ולדובסקי, נימרי, רוהם, 2009). המדריך מספק כמה כלים לניתוח טקסטים עיתונאיים בעיקר בנושאים קונפליקטואליים:

א.      מיקום ובולטות – מיקום הידיעה משדר משמעות וחשיבות. רוב קוראי העיתונים תופסים את הנושאים המופיעים בעמוד הראשון כחדשות חשובות, "קשות", "עובדתיות". החומרים המופיעים בחלקים האחוריים של העיתון מתקבלים על ידי הצרכנים כחשובים פחות או כחדשות "רכות". המיקום של הכתבה היא החלטה עריכתית. אותה ידיעה היתה יכולה להיות ממוקמת במקום אחר לחלוטין ואז היתה מתפרשת על ידינו כבעלת חשיבות שונה לגמרי. גם הבולטות משפיעה על הדרך בה אנו תופסים את הידיעה. האם הכתבה ממוקמת בראש העמוד או בתחתיתו? מה גודלה ביחס לכתבות אחרות באותו העמוד? עד כמה גדולה כותרת הכתבה? הבולטות כמו המיקום משדרים חשיבות, עובדתיות ומשמעותיות.

ב.      התאמה בין כותרת לטקסט – השאלה כאן היא עד כמה משקפת הכותרת את מה שנאמר בכתבה? באופן כללי, הקוראים מתייחסים אל הכותרות כסיכומים קצרים של הכתבות: מה שמופיע בתוך הכתבה בהרחבה, מקוצר בכותרת לכמה מילים בודדות. אך זהו לא המצב. במרבית המקרים, הכותרות בוחרות במרכיב מסוים מתוך הכתבה ומבליטות אותו על חשבון אחרים. העורכים, כך מסתבר, מסמנים לקוראים מה חשוב יותר ומה חשוב פחות – וברוב המקרים סימון זה משפיע באופן מכריע על האופן שבו הצרכנים מפרשים את החדשות. לעומת זאת, אפשר היה באותה המידה להבליט חומרים אחרים, ואז החדשות היו נראות אחרת לחלוטין. בנוסף, לעיתים קרובות הכותרות פשוט מעוותות את מה שנאמר בכתבה והעובדה שרובנו "עוברים על הכותרות" ולא קוראים מילה בכתבה, הופכת למרכיב מכריע בסיפור.

ג.        רטוריקה של כותרות ובחירת מילים – לעיתים הבחירות המילוליות בניסוח הכותרת מאירה את המתואר בכתבה באופן שאינו תואם את הטקסט. לעיתים קרובות, העורכים מוסיפים לכותרות מילים מסוימות, דימויים ומטפורות המסייעים בייצור אפקט רגשי. הכותרות אם כן צובעות את הסיפור בגוון מסוים שהוא עצמו החלטה עריכתית ולא המציאות.

ד.      הבניית אחריות – הסיקור החדשותי כולל לא רק תיאור של עובדות אלא גם קובע עבור הקוראים מי אחראי לאירועים. לדוגמא, על ידי שימוש בפועל אקטיבי או פסיבי.

ה.      מסגור עובדתי – השאלה היא כאן כיצד ממסגרים העורכים את המידע שאנו מקבלים? האם הם מציגים אותו כעובדה, כהטעיה, כטענה וכולי. למסגור זה חשיבות רבה משום שהוא קובע עבור הצרכנים האם עליהם להאמין למידע זה או לחשוד בו.

ו.        סמיוטיקה ויזואלית – עבודת העורך אינה כוללת אך ורק בחירה של מילים. היא כוללת גם בחירה של תמונות, צבעים ומבנה גראפי וגם אלה משפיעים באופן מכריע על הקוראים. לכלי מחקרי זה הוספתי אמצעי ניתוחי שהגה רולאן בארת (אנציקלופדיית ynet). הוא טען שלכל יצירת אמנות (ולצורך העניין, גם לתצלום בעיתון יש ערך אמנותי) יש שתי רמות של קליטת המסר החזותי:

הרמה הדנוטטיבית – רמת המשמעות המיידית, הבלתי אמצעית, הידיעה הפשוטה מה רואים במציאות, ללא צורך לפרש במודע את נתוני החושים.

הרמה הקונטטיבית – הקונוטציה מעידה שנעשה תהליך עיבוד אשר סימניו, בין אם אסתטיים ובין אם אידיאולוגיים, מתייחסים לתרבות המסוימת של החברה קולטת המסר.

                                                                                                         בהצלחה!

ביבליוגרפיה

אירם, ש. ולודבסקי, ע. נימרי, רוהאם. (2009). 'לקרוא בין השורות – מדריך ישראלי-פלסטיני לקריאה ביקורתית של התקשורת'. אוחזר בתאריך 16 באוקטובר 2010 מהאתר: http://www.keshev.org.il/Site/FullNews.asp?NewsID=186&CategoryID=9